מדברת בַּגּוּף, ראשון
הגוף זוכר.
לכל גוף יש מנגנוני זכרון מיוחדים, גם שלי צובר זכרונות בדרכים משלו.
רחוק בזמן, אני תלמידה בחטיבת הביניים בחיפה, יום שישי בצוהרי היום ולכיתה מוקרן סרט העשרה מדעי.
"מסע פנטסטי", מז'אנר המדע הבדיוני; על המסך, קרב מעצמות המתרחש בתוך גוף האדם - חלליות ממוזערות עם לוחמים (ומרגל אחד) שהוזרקו לתוך זרם הדם של גיבור הסרט והובלו כספינה משייטת בחללי הגוף. כל ילדי הכיתה שלי צופים בסרט, ונדמה לי, שלי קורה משהו, שלא עובר על אף אחד: אני צופה ומוצפת בדמיון. אני נשאבת לתוך העלילה.
בלב פועם, ונשימה נעתקת, אני שותפה למסע שעובר דרך עורקי גופו של גיבור הסרט, דרך שסתומי ליבו, הריאות והמוח. לנגד עיניי מתרחשת מלחמה בין דמויות זעירות - למערכת החיסון של הגוף המזהה אותם כגופים זרים.
אני עוקבת במתח ובחרדה כיצד מצליחות הדמויות לחמוק ממוות אכזרי,
ואני איתם.
יחד הם מחסלים את המרגל וחוזרים לעולם האמיתי דרך צינוריות הדמעות,
ואני איתם.
מי אני
"וְנָשַׁמְתָּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נְשֹׁם וְרָגוּעַ,
וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,
וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ
וּמֻתָּר, מֻתָּר לֶאֱהֹב"
(לאה גולדברג)
שמי ענת כרם-אנג'ל, בזוגיות ואם לבן ובת.
מזה כעשור אני מטפלת בנשים בגישה ייחודית, מ.ג.נ (מדע.גופ.נפש) המשלבת את
הידע והרקע שלי מעולם המדע והמחקר - עם גישות המבוססות על פסיכותרפיה גופנית.
מ.ג.נ נשענת על חיבור ואיזון, פיזי ורגשי, המייצרים סקרנות וחקירה אישית, שיש בהם הקלה והטבה.
מה בכרם?
יָד עַל הַגַּב.
כַּמָּה מַפְתִּיעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָד עַל הַגַּב
כַּמָּה מַפְתִּיעָה יְכוֹלָה לִהְיוֹת יָד הַמֻּנַּחַת עַל הַגַּב בְּרַכּוּת.
כַּמָּה מֻפְתָּע יָכוֹל לִהְיוֹת גַּב כְּשׁמֻּנַּחַת עָלָיו יָד בְּרַכּוּת.
כַּמָּה מֻפְתָּע יָכוֹל לִהְיוֹת הַלֵּב.
כְּשמֻּנָּח עַל גַּבּוֹ גַּב.
וְעַל גַּבֵּי הַגַּב מֻנַּחַת יָד.
וְעַל גַּבֵּי הַיָּד מֻנַּחַת רַכּוּת.
וְעַל גַּבֵּי הָרַכּוּת מֻנָּחוֹת מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת מְאֹד.
(אמה שם-בה אילון)
מ.ג.נ מדע גוף נפש
את החיבור בין גוף ונפש ידע העולם העתיק, אני לוקחת איתי את חידושי ונפלאות המדע המודרני ויוצקת לגישה אחת:
חכמת הנפש, וידיעת הגוף
מַמָּשׁ כְּאִלּוּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בִּי
כַּמּוּת כָּזֹאת שֶׁל כְּאֵב,
אִם לֹא בְּנֶפֶשׁ הֲרֵי בַּגּוּף,
אִם לֹא בָּרֶגֶל הֲרֵי בְּצֶלַע,
אִם לֹא מִתַּחַת לַלֵּב הָרֵי בִּבְרָכִים.
הַחֻלְשָׁה חַיָּה בִּי בִּגְבוּרָה
וְנֶאֱבֶקֶת עַל קִיּוּמָהּ.
אוּלַי הִיא בְּרֵרָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֻסְּתָה,
אֹפֶן אַחֵר שֶׁל חַיִּים, שֶׁבְּרֹב יְעִילוּתֵנוּ
הֲשָׂחָתֵנוּ וְהִשְׁלַכְנוּ הַצִּדָּה,
אֹרַח קִיּוּם עָדִין, רָגִישׁ,
אֲשֶׁר בּוֹכֶה בְּתוֹכֵנוּ.
(אווה קילפי)
"לפעמים פשוט בא לי לצרוח!" משפט שחוזר על עצמו בקליניקה.
"בואי", אמרתי לה, "ניכנס למים, כאן אפשר להשמיע הכל מבלי שאיש ישמע את הקול".
לעיתים קשה לנו לשמוע את הקול שלנו במיוחד כשאנחנו כועסות.
לרגשות יש קולות וצלילים
צעקה – "צאי! עקה!" ממעמקי הגוף והנשמה
היא הפרשנות האהוב עלי מחסידות ברסלב.
דרך פתח רחב של הלוע והגרון – שמאפשר ללחץ הגדול שמצטבר – להשתחרר מהגוף.
…בְּעוֹד רֶגַע תְּפַעֲנַח הַלַּבּוֹרַנְטִית
אֶת תְּמוּנַת הַדָּם כֻּלָּהּ, בְּתוֹכָהּ תִּמְצָא:
כַּדּוּרִיּוּת בִּשְׁנֵי צְבָעִים, שֻׁמָּנִים,
חֶלְבּוֹנִים, מְלָחִים, סֻכָּר בְּמִדָּה,
עֶשְׂרוֹת מַדָּדִים שֶׁהָרוֹפֵא בִּקֵּשׁ.
בַּשּׁוּרָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא תְּצַיֵּן
מִמְצָא מַשְׁמָעוּתִי: "נִצְפָּה חִיּוּךְ!"
לאחר שלושה עשורים בהם אני נעה בין עולם המחקר הביולוגי, לבין תחומי הפסיכותרפיה הגופנית, אני חוקרת היום את "מדעי החיים" מהזווית המדעית
והתרפויטית כגוף אחד שלם. מנסיוני, אני יודעת שבתמונת הדם ניתן למצוא חיוך, כמו שניתן למצוא גם צער.
אם לגוף היה פה, מה הוא היה אומר?
בהרצאה אישית ובשיח משתף, אני מנגישה את הידע שצברתי ומזמינה את הנוכחים להקשיב לגוף, בתשומת לב, על מנת לברוא חוסן נפשי לבריאות מיטיבה.
"מקום טוב לרגשות"
פודקאסט שנותן אור ובמה לרגשות הפחות זוהרים. ביחד עם הילה שלזינגר אני מארחות בכל פעם אורח.ת אחר.ת נדיבים, אשר פורשים באהבה ובכנות מפינות הלב המקופלות ומשתפים אותנו ואת המאזינים במעט מהרגשות מהם כולנו עשויים.
אלבומי חיינו
שילוב סטודנטים מצטיינים מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי "רופין".
פרוייקט מרגש של קשר מיוחד במינו, ליצירת יומן תמונות אישי לדיירי מחלקה ממושכת ג', שזהו מעונם הקבוע ויחד עם צוות המחלקה הזו שם גם משפחתם היציבה היחידה והתומכת בעולם.
שמיכה מחבקת
שיתוף פעולה בין הפסיכיאטריה לעולם העיצוב.
פרוייקט מיוחד של סטודנטים מהמחלקה לעיצוב אופנה ב"שנקר",
לטובת עיצוב שמיכת כובד טיפולית עבור מרכז "עודן" לטיפול במתמודדות.ים עם פגיעות תקיפה מינית במרכז לבריאות הנפש "לב השרון", פרדסייה.
ידיעות אחרונות > פורטפוליו > הארץ >מגזין את >
קראי עוד...מילים טובות רשמים מההרצאה
הידע הרב של ענת בשילוב היכולת לספר את הסיפור האישי נוגעים בשכל וברגש בשילוב מופלא.
הרצאה מרתקת וחשובה לכל מי שמבקש להרחיב את האפשרות לחיות טוב יותר במרחב הפרוש בין הגוף לנפש
אימי עירון
המפגש עם ענת נחרט בגופי. היכולת לשתף בגובה העיניים את החוויה והנסיון האישי שלה, תוך כדי שילוב של מדע, גוף ונפש הופך את המפגש לעוצמתי, מיוחד ומעשי. ממליצה בחום לכל הורה או כל מי שחווה קשייים בהתמודדות עם פחדים וחרדות
עירית אדן
מהרגע הראשון, קל להתחבר להרצאה של ענת - פשוט כי מרגישים אותה לכל אורך הדרך, החל מהסיפור האישי שלה, המשפחתי וצורת ההתמודדות שלה עם מה שהגיע לפתח ביתה. סיפור שמחבר אותנו להבנה שככל שנהיה מחוברות וקשובות יותר - כך נוכל להתמודד בצורה טובה יותר.
יוספה דרשר
ענת משתפת סיפור מרתק ומרגש בצורה קולחת וקסומה. היא לוקחת את המקומות הכי אישיים שלה ופותחת אותם כדי שנוכל ללמוד ולהתפתח בעצמנו. דרך מהממת להסתכל על העולם ולהפוך את הקושי ליתרון.
מומלץ ממש לכולם.
גלית עופר
כוחו של המפגש המרתק איתך הוא בעצם היותו עדות אישית המשובצת בידע ומידע מדעי והסבר בהיר להעמיק הבנה בחוויות חיים של כל אחד ואחת. זורם מענין ומרגש מאד.
אורית עופר
הרצאה מרתקת, השילוב בין תחומי המדע השונים , פסיכולוגיה, רפואה, טיפול, והכל מתוך התנסות אישית וחשיפה של משברים ודרכי התמודדות. מדובר במפגש רגשי עוצמתי, מעורר השראה ואופטימיות . ענת את דמות יוצאת דופן ללא ספק. תודה על כל רגע בחוויה המשותפת שהייתה לנו.
מור בוכשטב
ד"ר ענת אנג'ל מדברת באומץ ובחן מתוך ידע אישי ומקצועי על נושאים שהם בבחינת טאבו בחברה - התקפי חרדה, פייברומאלגיה והקשר בין מצב נפשי וכאבים פיזיים