מים

מַמָּשׁ כְּאִלּוּ חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בִּי
כַּמּוּת כָּזֹאת שֶׁל כְּאֵב,
אִם לֹא בְּנֶפֶשׁ הֲרֵי בַּגּוּף,
אִם לֹא בָּרֶגֶל הֲרֵי בְּצֶלַע,
אִם לֹא מִתַּחַת לַלֵּב הָרֵי בִּבְרָכִים.
הַחֻלְשָׁה חַיָּה בִּי בִּגְבוּרָה
וְנֶאֱבֶקֶת עַל קִיּוּמָהּ.
אוּלַי הִיא בְּרֵרָה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֻסְּתָה,
אֹפֶן אַחֵר שֶׁל חַיִּים, שֶׁבְּרֹב יְעִילוּתֵנוּ
הֲשָׂחָתֵנוּ וְהִשְׁלַכְנוּ הַצִּדָּה,
אֹרַח קִיּוּם עָדִין, רָגִישׁ,
אֲשֶׁר בּוֹכֶה בְּתוֹכֵנוּ.

(אווה קילפי)

"לפעמים פשוט בא לי לצרוח!” משפט שחוזר על עצמו בקליניקה.
"בואי", אמרתי לה, "ניכנס למים, כאן אפשר להשמיע הכל מבלי שאיש ישמע את הקול". לעיתים קשה לנו לשמוע את הקול שלנו במיוחד כשאנחנו כועסות.
לרגשות יש קולות וצלילים.
צעקה – "צאי! עקה!" ממעמקי הגוף והנשמה.
היא הפרשנות האהובה עלי מחסידות ברסלב.
דרך פתח רחב של הלוע והגרון – שמאפשר ללחץ הגדול שמצטבר – להשתחרר מהגוף.
במקום שיפרק הלחץ את גופנו מבפנים, במקום שיתפוצץ בבטן או בגב ויחולל שמות, הרעש הפנימי יכול לצאת בקול גדול של אנרגיה.
צעקה, צרחה, צווחה, אנחה או בכי מר – הם צלילי המוזיקה של פורקן הגוף שהתרבות לימדה אותנו להחניק, להתבייש בהם.
במקום למלא את פינו במים ולשתוק – אפשר להשתמש במים – לצלול פנימה ולתת רשות וחופש לקול – הנשמה לצאת למרחב המימי המכיל, הסופ, ,המוליך את הגל שיוצא וממיס אותו.
יחד, נכנסנו למימי הבריכה, היראתי לה כיצד אני מוציאה קולות במים, דרך האף, בזמזום או דרך הפה – אני צועקת בתוך המים וכל מה שעולה מעל פני הבריכה, הן רק בועות אויר קטנטנות עד גדולות. גלי הקול הופכים בועות שיכולות להכיל כאב וכעס, גם שמחה.

לאחר שצפתה בי, הסכימה לנסות, לזמזמם בקול קטן ואחר כך גם לשיר מנגינה בתוך המים. לאט, לאט התנסתה בכל הקולות שעלו מתוכה. אחרי ששאפה שאיפות גדולות, העזה לשחרר מעומק גופה גם נהמות חזקות וה-עקה יצאה. מעל פני המים ליוו אותה רק בועות עדינות שלא הסגירו את מעמקי הזעקה:
"דייייייייי"!!!!
כשהוציאה ראשה מהמים ולקחה נשימה עמוקה, היה על שפתיה חיוך קטן של הקלה.

עולם המים הוא ממלכה בפני עצמה. אפשרות טיפולית נוספת לחקירת הקשר בין הגוף והנפש. בתוך הבריכה כמו גם בים, ניתן לצלול או לצוף, לנוע מול ההתנגדות או לזרום עם נשימת הרוח, לתת לגוף לנוע בין גלים לאדוות.
במים הגוף קל יותר ומשוחרר, ואפשר להזכר גם במשחקיות הילדית שטבועה בנו ושמחפשת דרך "לצוף" ולהתבטא דרך תנועות הגוף שנשכחו קצת ושמתאפשרות במרחב המים.